טראומה היא חוויה נפשית קשה הנגרמת בעקבות אירוע מאיים, מפחיד או מזעזע, שגורם לתחושת חוסר אונים מוחלט, העולה על היכולת של האדם להתמודד אתו. זה יכול להיות אירוע כמו תאונה, אובדן פתאומי או כל אירוע שהיה גדול מהיכולת הנפשית שלנו להכיל אותו באותו רגע. ניתן לחשוב על זה כמו ששופכים יותר מדי מים לכוס קטנה – המים פשוט גולשים החוצה.
טראומה מערערת את תחושת הביטחון והשלמות הנפשית והגופנית, ומשאירה רישום עמוק במוח, בנפש ובגוף. היא עלולה לשבש את התפקוד היום־יומי דרך תגובות רגשיות ופיזיולוגיות כמו חרדה, זיכרונות חודרניים (פלשבקים), התקפי פאניקה ותחושת ניתוק מהמציאות.
בזמן של טראומה מופעלת מערכת הההישרדות של המוח. המוח הקדום (גזע המוח, המוח הלימבי) "תופס פיקוד" הוא מכבה חלקית את החשיבה המודעת ודוחף את הגוף לרוץ, למצוא מסתור, להילחם, במקרים מסוימים גם לקפוא על מקומו או להתעלף.
בזמן אירוע טראומטי, הגוף מוצף בהורמוני דחק – בעיקר אדרנלין וקורטיזול. דר פיטר לוין מצא במחקריו, כי בניגוד לתפיסה המסורתית, שהורמונים אלה אינם מתפוגגים באופן טבעי אלא נשארים "לכודים" ברקמות הגוף, וממשיכים להשפיע על המערכות הפיזיולוגיות גם שנים לאחר האירוע המקורי.
מחקרים נוספים, כגון אלה שנערכו במעבדתו של ד"ר בסל ואן דר קולק בבית הספר לרפואה של הרווארד, הראו כיצד טראומה בלתי מעובדת משנה את המבנה והתפקוד של המוח. הדמיות מוחיות חשפו שינויים באזורי המוח האחראים על ויסות רגשי, זיכרון ותגובות לסטרס.
אז מה ניתן לעשות?
בספרו "להעיר את הנמר" מביא ד"ר לוין תצפית מרתקת מעולם החי: כשחיה בטבע חווה אירוע מאיים (בלשוננו – טראומה), למשל, כשאנטילופה בורחת מטורף, מיד לאחר שהסכנה חולפת היא עוברת תהליך טבעי של "ניעור" הטראומה מהגוף. גופה רועד באופן ספונטני למשך מספר דקות, משחרר את המתח שהצטבר, וכך היא יכולה לחזור לשגרה ללא שימור הטראומה.
לעומת זאת, בני אדם, בשל סיבות שונות, נוטים להדחיק ולמנוע תגובה טבעית זו, מה שמוביל לשימור הטראומה בגוף. כתוצאה מכך, הגוף נשאר במצב של דריכות מתמדת, כאילו הסכנה עדיין קיימת. המערכת העצבית נתקעת במצב של "מלחמה, בריחה או קפיאה", מה שמשפיע על כל מערכות הגוף – ממערכת העיכול, דרך מערכת החיסון, ועד למוח עצמו שמשנה את דפוסי הפעולה שלו.
אך יש תקווה, והיא טמונה דווקא בחזרה אל החוכמה הטבעית של הגוף. עבודה טיפולית המשלבת רעד, מאפשרת לגוף לחזור אל המנגנון הטבעי של השחרור.
זהו תהליך עדין ועמוק. כשהגוף רועד, המערכת העצבית מתחילה להירגע, כמו מיתרים של כלי נגינה שמשתחררים לאט־לאט ממתיחת יתר. באופן זה הגוף משחרר את השכבות העמוקות של המתח והטראומה. מחקרים עדכניים מראים כיצד הפעלה מבוקרת של רעד מסייעת להפחית את רמות הקורטיזול והאדרנלין בגוף, ומאפשרת למערכת העצבים לחזור למצב של איזון.
יתר על כן, במחקרים הודגמו שינויים ברמת הגנים הקשורים בתגובת הדחק. סריקות מוח מתקדמות מצביעות על שיפור בתקשורת בין אזורי המוח, מה שמאפשר שיפור כולל בתפקוד הרגשי והקוגניטיבי.
תהליך העבודה עם הרעד הוא מדורג ובהתאם ליכולת של המטופל. מטופלים מדווחים על שיפור משמעותי בתסמיני חרדה ודיכאון, שינה טובה יותר, ויכולת משופרת להתמודד עם מצבי לחץ. התהליך הטיפולי מבוסס על הבנה מעמיקה של הנוירו-ביולוגיה של הטראומה, תוך יצירת סביבה בטוחה והפעלת מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף.
בעבודתי כמטפלת בשיטת "המסע" נחשפתי לעבודה עם טראומה באמצעות רעד באחת הסדנאות. זה היה נשמע לי מרתק, ומיד רציתי להתנסות. נסעתי לסדנה שכל כולה הייתה עבודה עם רעד למשך ימים שלמים. זו הייתה חוויה שונה. הרגשתי שהשיטה הזו משלימה את כל העבודה הרגשית שעשיתי לאורך שנים. הרגשתי כיצד הגוף משחרר בשמחה את כל שאריות הטראומה שעדיין נמצאות בתוכו.
מאז, בשמונה השנים האחרונות, המשכתי בתהליך למידה מעמיק, תוך המשך התנסות אישית. אני מרגישה שהעבודה הזו היא כמו ניעור אבק שהצטבר מעל החיים. בכל פעם לאחר סדנה של רעד אני חשה עלייה ברמת החיוניות, השמחה, החיות והרצון שלי.
בעבודתי בקליניקה ראיתי הפחתה של פלשבקים וסיוטי לילה, ובמקומם – חוויה של שחרור ושמחה. במקרים מסוימים העבודה עם רעד פותחת פתח לעבודה מילולית שלא הייתה אפשרית קודם. למשל, עבדתי עם בחורה שסבלה מכאבי בטן קשים ללא הסבר, והתקשתה מאוד להתחבר לעבודה רגשית מילולית. רק לאחר מספר מפגשים שבהם עבדנו עם רעד ללא דיבור, היא התחילה לדבר תוך כדי העבודה הגופנית, וכאבי הבטן נעלמו.
המחקר בתחום הטראומה הגופנית ממשיך להתפתח, וההבנה של הקשר בין גוף ונפש מתעמקת. העבודה באמצעות רעד פותחת דרך חדשה להחלמה – דרך שמתחילה בהקשבה לגוף ובאמון בחוכמה הטבעית שלו לרפא את עצמו.
אחד היתרונות המשמעותיים של התהליך הוא שלאחר מספר פעמים של עבודה בקליניקה, ניתן לעשות אותה גם באופן עצמאי בבית. לאחר יום קשה, חוויה קשה, ויכוח ועוד, ניתן ליישם את הטכניקה שנלמדה, ולשחרר לפחות חלק מהמשא הרגשי. בחוויה שלי זו מתנה לחיים.
מקורות:
בסל ואן דר קולק, נרשם בגוף- מוח נפש וגוף בריפוי טראומה, פרדס הוצאה לאור, 2021.
פיטר לוין, להעיר את הנמר- מרפאים את הטראומה, אסטרולוג הוצאה לאור, 1999.
אם אתם רוצים לקרוא עוד על תחום מרתק זה:
